<h1>סמ"ק מצוריך סימן רע"ז</h1>
<h2>דף צז.</h2>
ואמרינן בפרק המוכר פירות (ב"ב דף צ"ז) דאין מקדש אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח ויש שהיו רוצים להוכיח מכאן דאין מקדשין ביין מבושל וכן אם יש דבש מעורב בוא) וטעות הוא בידם דלאו כללא הוא שהרי אמרו חכמים סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום אע"פ שאינו ראוי לנסך אלמא לא ממעט אלא מי שאין מנסכין אותו מחמת גריעותו מחמת מיאוס כגון מגולה והכי אמרינן בד' כוסות של פסח דיוצאין ביין מבושל אע"פ שבכוס אחד אומר עליו קידוש היום אך אין מקדשין על השכר ואפילו הוא חמר מדינהב), ועל הפת פסק רשב"ם (פסחים דף ק"ו ד"ה מקדש אריפתא) דמקדשיןג) ונהגו העם כמותו ור"ת אוסר (שם). יין שריחו חומץ וטעמו יין מקדשין עליו כר' יוחנן דרבא סובר כמותו פרק בתרא דע"ז (דף ס"ו עיין תו' ד"ה רבא), ואומר זמן בכל לילי ימים טוביםד) חוץ משביעי של פסח והילכתא ברכה ואחר כך זמן. א) פעם אחת בליל שבת עשה מו' הקדוש ז"ל קידוש על תמד וכשנגמר הקידוש הבין שהיה תמד ולקח מיין טוב וברך בפ"ה ושתה מאותו וכולכו, עכ"ל. ב)0וכן יש אומרים שאין מברכין בו בפ"ה ולא היא דאשתני לעילויא כדמשמע פרק יש תרומות (תרומות פי"א ה"ב), בהרי"ל. ג) ואומר במקום בורא פרי הגפן ברכת המוציא וגומר קידוש ואומר מהר"ם דטוב לקדש על הפת יותר מעל השכר אע"ג דהוי חמר מדינה כן עשה כשהלך בברבנ"ט. ד) ואפילו יום טוב שני של ראש השנה, וכן פירש רש"י בתשובה.
